ניצן שפירא

To play, press and hold the enter key. To stop, release the enter key.

press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom

יציקת בטון לבן, חימר ופחם.

 

במהלך כל השנה, במחשבה על העבודת הגמר, ניסיתי להבין מה מעסיק אותי, מה מעניין אותי ואיך אני רוצה לתרגם את זה לעבודת גמר

הנושאים העיקריים שעלו כחלק מתרגילים שונים היו עיסוק בחלל, הקיבוץ בו אני גדלה, זיכרונות, הרכבה ופירוק, קושי בתנועה והפער בין המקום בו אני חייה למקום בו אני מבלה את ארבע השנים האחרונות - בבית הספר בעיר.

 

משך אותי לחקור את הפער בין העיר לקיבוץ , והחלטתי להתמקד בהכנסת החלל החיצוני, הטבעי, שמייצג עבורי את סביבת החיים שלי לחלל סגור, מוזיאלי וקר.

התחלתי את העבודה בניסיון להבין את משמעות החוץ מבחינתי. השדות בכניסה לקיבוץ שלי, המרחב הפתוח, ובו מקומות מוסתרים, וכן מקום בקיבוץ שסבא שלי בנה שנקרא "אושקייה" ומשמש כגן שעשועים עם המון אספנות של פסלים, מעין מרכז קהילתי.

 

תהליך העבודה שלי היה ארוך והתפתח להמון כיוונים. הצורך העיקרי בו נתקלתי היה להשתהות במקום אחד. יצרתי לעצמי חלל ובו עבודה שעסקה בהסתרה ובנוף כאשר כל האובייקטים היו מותאמים לחלל ולצורתו, ודרכו הבנתי את הרצון להתעסק בנושא השוטטות והעיסוק בסביבה.

 

העבודה שלי מכילה בתוכה את המתח בין החוץ הפתוח למקום סגור וקטן, מוזיאלי ומונוכרומטי, ומשלבת מספר אלמנטים

עבודת רצפה, עיגול אבנים העשויות מיציקות של בטון לבן, כל אבן שונה מהשניה ויש אחת ממנה ואלו בנויות בשיפוע מתון. מכל פרספקטיבה שונה בחלל האבנים נראות שונה. האבנים הטבעיות שרואים לרוב בחצרות, חסרות היגיון גיאומטרי, ואילו בעבודתי הן תחומות במעגל מסודר והן תוצר של תהליך עבודה דקדקני ועמלני. החלטתי לייצר אותן בצורות המרכיבות עיגול על מנת לייצר מקום מפגש המזמין שוטטות בחלל סביבן. העבודה התפתחה מהעניין שאני מוצאת בדפוס השבור (מרקם של עבודה סדוקה\גזע עץ) והמורכב שיוצר צורה אחת. התחברתי לצורה הזאת מתוך הרגשה שהיא מעבירה את אלמנט המורכבות שנמצא בנושא, וכן עזר לי לזהות את התחושות שחוויתי במהלך העבודה בתוך התוצרים עצמם.

 

עבודת הקיר, תבליט העשוי מאריחים מחימר אפור, על מדף עץ. התבליט מתחקה אחר הנוף של השדות בקיבוץ שלי, ובו בזמן משרטט קו אופק עירוני של בניינים ונוף מלאכותי שמתפרס מסביב לכל החלל.

התבליט יוצר תחושה של היפרמות העבודה, ומקבץ לפינה אחת את כל ההתרחשות.

בנוסף, על הקיר עצמו ישנו ציור של עץ בפחם בפינת החלל. העץ השלים לי את התחושה של מקום המפגש. זהו עץ הלקוח מה"אושקיה" שתיארתי קודם.

 

אלמנט נוסף בעבודתי הוא פסל המכיל נוזל ומקשר בין העבודות על הקיר למיצב על הרצפה. הנוזל מקשר בין החלל הפנימי והמלאכותי לזרימת מים בסביבה טבעית.