If you can grow it, you can wear it

 

חומרים ומידות: בד יוטה, חוטי צמר, חוטי רקמה, לבד גולמי, צ׳יה, שעועית, עדשים, גזה, תיונים ודפי אורז.

חימר וברזל. צילומים (מידות עדיין לא ידועות.)

 

מאז ומתמיד, גם כילדה וגם כנערה מתבגרת, הייתה לי משיכה לעולם האופנה. אני אוהבת להתלבש, לראות, להרגיש ולחוות אופנה. בשנים האחרונות, התעורר אצלי גם רצון עז לקחת חלק ביצור שלה. מתוך התעמקות בתחום זה, התבוננות בשוק האופנה המהירה שהתפתח ביתר שאת מאז פרוץ מגפת הקורונה, ונוכח השפעתהמשבר האקלימי, נולד הרעיון לעבודת הגמר שלי. תוצרי פרויקט זה – ווסט, חולצת סריג ושמלה – אשר מאחורי כל אחד ואחת מהם ישנן שעות של ניסויים, רקיחות והתכות של חומרי גלם, והנבטה של זרעים בתנאי אור וגידול שונים, מציעה פתרון אופטימי בנוגע לעתיד האופנה על רקע אחד מהמשברים האקוטיים ביותר של המאה ה-21- שינויי האקלים.

 

עבודת הגמר שלי מציגה קולקציה שכוללת שלושה בגדים; ווסט, חולצת סריג ושמלה, העשויים כל אחד מסוג שונה של רשת: יוטה, רשת סרוגה וגזה. בנוסף יש ארבעה דגמים של חזיות המדגימות את החומרים בהם עסקתי והתנסיתי בתהליך. החומרים שאיתם עבדתי במהלך יצירת הבגדים עשויים מחומרים גולמיים שעברו טיפול מינימלי (צמר צבוע) מלבד הטיפול שלי. החומרים הם טבעיים כמעט לגמרי ועשויים בעבודת יד. כל בגד משלב מוטיב צומח (צ׳יה, שעועית או עדשים) אשר צומחים דרכו, מעליו או מתוכו. בנוסף, מוצגים צילומים של הבגדים לפני הצמיחה/פיתוח ראשוני, ובחלל עצמו עומדים הבגדים אחרי כמה שלבי צמיחה/פיתוח מתקדם. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי הקולקציה הוא ״בגדים מתפתחים״. הבגדים משתנים ומקבלים צורה ומראה שונה עם הזמן, וזאת על ידי שימוש בטכנולוגיית 4D - כלומר שימוש בממד הזמן בפיתוח ובאופן שבו הבגד משתנה.

 

אז מה ההשפעה של עולם האופנה על משבר האקלים, מה הוביל אותי לרעיון, ואיך הוא מציג פתרון לבעיה?

​

כבר במאה ה19- כאשר התחוללה המהפכה התעשייתית, התרחשה תפנית בעולם האופנה כאשר הייצור ההמוני אפשר לרבים להתלבש ולתת ביטוי לזהותם החברתית והכלכלית באופן מדויק יותר, ולא רק למעמד הבורגני. מגמת התיעוש עודדה עניין בבגדים ואופנה והגדילה את היצור שלהם, ובכך טרנדים אופנתיים נעשו יותר תכופים. כיום במאה ה,21- כשהתיעוש ואורח החיים המערבי מוטמע בשגרת היומיום, אופנה היא חלק בלתי נפרד מהחיים. העמדה האופנתית שלנו, הלבוש והנראות שלנו, המותגים שאנו רוכשים והטרנדים, גורמים לכך שתעשיית האופנה היא אחת מארבעת התעשיות המזהמות ביותר בעולם. תעשייה זו שאחראית ליותר פליטות של גזי חממה מכל הטיסות וכלי הרכב גם יחד, ולמאות אלפי טונות של פסולת טקסטיל ולחצי מיליון טונות של מיקרו פלסטיקים המגיעים לים מידי שנה. תרבות הצריכה הובילה להתפתחות שוק האופנה המהירה במאה ה,21- ובשנים האחרונות התפתח תת שוק - אופנה אולטרה מהירה. שוק האופנה המהירה מתאפיין ביצור יתר של בגדים במחירים יותר נוחים וזאת כתוצאה מקיצוץ מרבי בעלויות היצור, שימוש בחומרים זולים ולא מתכלים שלא מחזיקים זמן רב. ואלו מובילים לפגיעה נרחבת בזכויות עובדים ותורמים ביתר שאת להחרפת משבר האקלים.

 

הווסט, חולצת הסריג והשמלה שיצרתי ושמוצגים פה מבקשים להציע פרדיגמה הפוכה לזו של האופנה המהירה, ובכך פתרון של אופנה המבוסס על ערך הסבלנות, ומכאן גם השם שבחרתי לעבודה. סבלנות (וכן,לעיתים גם סבל) זה מה שנדרש לי (ולנו) בתהליך ייצור האופנה החדשה והעכשווית, כזו ש-If you can grow it, you can wear it.

 

סבלנות חיונית ביצירת בגד הכולל תהליך ארוך של הנבטה, גידול, סריגה, השרייה ופרימה ושבו בעזרת ממד הזמן בגד משתנה ומחליף עצמו לבגד אחר. מטרתם של הבגדים המוצגים היא לענות על הצורך של קניית יתר, בבגד אחד שנקנה כמשהו אחד ומסתיים כמשהו אחר. העבודה מותחת ביקורת על תרבות הצריכה המזהמת שמתיימרת להיות חסכונית, אך בפועל מזהמת ומשאירה את ה ִמ ְד ָרְך הסביבתי הגדול ביותר. ולא פחות חשוב, העבודה מציעה את ערך ה ס ב ל נ ו ת, כערך עליו יש להתבסס בבואנו ליצור אופנה חדשה ועכשווית ולתרום להתמודדות עם משבר האקלים.