цирк / רוני שטאינגוס

​

דיו על סיליקון

210 145x  ס"מ

 

בעבודה שלי בחרתי לקעקע חתיכות סיליקון-עור מזויף. בחרתי לקעקע עליהן סצנה של קרקס מעט מוזר עם שלל דימויים של פעלולנים, ליצנים, חיות משונות ועוד. לכל דמות יש סיפור רקע והן קשורות אחת לשניה בשלל קשרים קטנים וגדולים הניתנים לפרשנות אישית. בנוסף, הוספתי דימויים מוכרים האחראיים להשראה שלי בעבודה ולכן בחרתי להעניק להם את הבמה הזו. 

​

בנוסף לכך, בחרתי להציג שולחן המדמה עמדת עבודה, בדיוק כמו האחת שאני עבדתי בה, ולא עמדת קעקועים שגרתית. זאת מכיוון שרציתי שלמרות שזה קעקוע והעבודה נעשתה במכונת קעקועים ודיו, היא לא בהכרח קעקוע, מבחינתי יש פער בין קעקוע מקצועי הנעשה בטכניקה מסורתית לבין הטכניקה בה השתמשתי. 

​

לפני שהתחלתי לעבוד על העבודה, הלכתי לסטודיו מקצועי והסתכלתי שעות על המקעקעים, על איך הם עובדים, מה המחשבה מאחורי כל קו בסקיצה, ואיך מספקים ללקוח את העבודה הטובה והנקייה ביותר שתישאר על גופו לנצח. אני לעומת זאת בחרתי לעבוד בדרך המלוכלכת ביותר, רציתי שיראו כל חריטה וכל קו שנעשה על העור. רציתי שכשהצופה יתקרב הוא יראה כל חריטה וגרירה, בשונה מקעקוע מסורתי שנראה חלק וחלק מהעור. מבחינתי החריטות בעור הם כמו משיכות המכחול של ואן גוך ובכך בעצם אני מבדילה את העובדה שלי מקעקוע-לציור.

 

העמדה מקושטת בקולאז על הקירות שנוצר מגזרים של: עיתונים, מגזינים, וספרי אמנות שמצאתי ואספתי בשנים האחרונות. גם זה מייצג בדיוק את איך שאני עובדת, כך נראה החדר שלטי, הסטודיו שלי, הסקצ בוק שלי, הספר אומן שלי והמוח שלי. אני מרגישה שהעולם הפנימי שלי הוא כאוס מאורגן, אסופה של מאות דימויים המוצגים בו-זמנית ללא כל סדר ברור שבסופו של דבר מסתדרים לדבר אחד חסר הגיון אך גם מלא הגיון בו זמנית. בנוסף אני אוהבת לאסוף דברים ומלהיב אותי למצוא דימויים יפים כל פעם מחדש, ואני מאוד נהנית מהצגת הדימויים האלה בכל מקום אליו אני הולכת. היה לי חשוב להציג גם את הצד הזה בי, כי הוא חלק מאוד גדול ממני ומהעבודה הזאת שגם היא בסופו של דבר קולאז.  

 

ולבסוף, רציתי להודות לסטודיו בו העברתי את החצי שנה האחרונה, סטודיו MBK, שפתח את דלתותיו בפניי ולימד אותי את כל הידע שלי לגבי העולם הזה. תודה לתומר, גילי, וג'סיקה, שישבו ודיברו איתי ולא הסתכלו עלי מלמעלה, שהייתה להם את הסבלנות לכל השאלות שלי, וענו לי עליהן בצורה הכי טובה ומעמיקה שיש, ועל כך שחשפו אותי לידע, ליצירה ולאומנות שלהם באהבה ושמחה