טבע, אדם / מאיה פינסקי

​

קולאז׳ תוך שימוש בנגזרות נייר

 

העבודה עוסקת בדו הקיום וביחסים בין האדם לטבע תוך השטחה מלאה של היקום לשני נושאים עיקריים: טבע ואדם.

האדם לעולם לא יתעלה מעל הטבע או יהיה חלק ממנו, סופו נעוץ ומובטח. הטבע הוא אינסופי, אלוהי, בעל חוקים טבעיים הטבועים בו.

הוא מייצג חיים ותקווה נצחית ,שלווה ונחמה עוטפת, ואילו האדם אושייה נפרדת, סופית, גוף עצמאי תבוני, בעל רגש, מוסר ומהות חברתית.

​

אמנם ההתפתחות והמוות של האדם כפופה לחוקי הטבע, אך עצם היכולת של אדם להכיר את העולם, להיות מודע לצרכיו, לשאוף, להרגיש ולהתפעל, גורמת לאדם להתעלות מעל הקיום הפסטורלי של הטבע ולחרוג מגבולותיו. היכולת של שני נושאים טעונים אלו להתקיים בשותפות זה לצד זה ולנהל דיאלוג בלתי פוסק, יוצרת תמונה אסתטית ופסטורלית המשקפת אחידות והרמוניה.

​

העבודה מייצגת תמונה, המנכיחה את הפשטות והיופי של החיים, אמת מוחלטת בה האדם מסור לחיים (לטבע). הפורמט הדתי מנכיח את המקום של האמונה והסגידה בממשי, השאיפה להאמין בחיים, תוך השלמה עם הקיום הבסיסי, השטותי והחסר תכלית של "האני". ההשלמה מקנה לאדם את השלווה לחוות את ההוויה של החיים בשלמותם, ללא אסקפיזם או היסח הדעת, אלא תוך התמסרות מלאה למחזוריות האינסופית של החיים.

​

בעבודות מופיעים דימויים אחדים: גוף, אינטרקציה אנושית וטבע. המורכבות עצמה טבועה בתוך הדימוי- הגוף, האדם, הקיום- הטבע, החיים….אותה מורכבות אשר בסופו של דבר מייצגת אין סוף תהיות ורבדים שונים. המפגש בין האדם עם הטבע מביע את התמונה המורכבת המומחשת על ידי עבודה קולאז׳ית ועמלנית, עם צבעוניות מגוונת היוצרת הרמוניה וחוויה אסתטית הנובעת מתוך השלמה ושותפות של הטבע והאדם.