מסיכות החיים
בטון, גבס, וורבלה, חמר, עץ, הדפסת תלת ממד. אקריליק על בד, 70*50
בתקופת הקורונה עלה הצורך בשימוש במסיכה רפואית. המסיכות שאנו עוטים ואמורות לשמור על בריאותינו, מקבלות גם משמעויות אחרות לאורך הזמן, משמעות של ריחוק חברתי, של בדידות, של חוסר ודאות.
המסיכה מסמלת את הפער בין השמירה על בריאות פיזית לבריאות הנפשית.
המסיכה היא גם הזדמנות למשחקי זהות והסתרה. במקרה זה, בחרתי בעבודה זו להתעסק בזהות המוות. המסיכה שמעוצבת כעצמות הגולגולת מחברת בין הפנים לחוץ, בין המוות לחיים ובין הזהות לאנונימיות באופן מוחשי.
העבודה התפתחה תוך התמודדות עם האתגרים הטכניים שעמדו בפניי שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מהתימה של היצירה.
העבודה מחברת בין מסורות עתיקות לטכנולוגיה גבוהה תוך שימוש בחומרים, מרקמים ומכשירים שונים, ביניהם: יציקות גבס ובטון לצד סריקת תלת מימד, מדפסת תלת מימד וואקום פורמינג. ציור אקריליק לצד פיסול בוורבלה ועוד.
תודה לצוות המייקלאבּ ביהוד־מונוסון ולצוות המורים בתלמה ילין על הסיוע והתמיכה בפתרונות היצירתיים והטכניים להגשמת הרעיון.