ניסיון חדש לרקע סופי.png

To play, press and hold the enter key. To stop, release the enter key.

press to zoom
press to zoom

גל לבנברג

העבודה כוללת מערכת של גלגלי שיניים המחוברים בשרשראות אופניים, הם מסובבים זוג גלגלי אופניים. את כל המערכת מפעיל הצופה, המבקר בתערוכה.

חומרים: מתכות (בעיקר ברזל).

הקו המנחה בעבודה שלי היה כאוס ואבסורד, משם המשכתי להבין למה הדבר מסקרן אותי, שיחקתי עם הקונספט. המיתוס של סיזיפוס והכאותיות שאפשר למצוא בחיי היום יום - להתמסר לכאוס או לא? משם המשכתי והבנתי שהדבר יותר ממסקרן אותי אלא מטריד אותי, אני מחפש מקום שקט שטרם מצאתי, ומרגיש כי כאוס מקיף אותי.

בעבודה אני מחבר בין עולם שאני מרגיש בו בטוח - המכני, מכניקה - היכן שיש חוקים ברורים וחוקיות ברורה של מהלך סיבה ותוצאה.  לעולם אחר וקצת פחות יציב, סובייקטיבי, הוא האינדיבידואל.


כל אדם מגיע לעבודה, היא גדולה ממנו ומכילה חלקים נעים גדולים שחורקים, האדם נעטף. נוצר חלל אינטימי בינו לבין המערכת הזו, מעין מערכת יחסים שעליו (המפעיל) להבין את מה שנדמה לחוסר היציבות של המכונה אך הוא בעצם של האדם, כי הרי המכונה צפויה וניתן לדעת מתי תעבוד ומתי לא לפי קריטריונים שונים (למשל טווח מהירויות בו יש לסובב את הגלגלים, כמה כח להפעיל בעת הפעולה וכד'). זהו האדם שצריך להתאים את עצמו למכונה ולא להפך "כנהוג". באופן המתיימר לחקות את סיזיפוס ואת הבנתו שהדרך היחידה להתמודד עם האבסורדיות של המשימה שהוטלה עליו. אני מנסה להתמודד עם הכאוס שאני חש על ידי מיונו וקיטלוגו למערכת חוקים.

מעבר לזה, ברגע שאמצא את הפינה ה"בטוחה" שלי אוכל לנשום לרווחה, המכונה עובדת מעצמה ואין לי עוד צורך לדאוג, סוף הכאוס

 

*כאוס - תוהו ובהו - אי סדר, חומר חסר צורה.