שחר סתיו

תודה לכל חברי דו מימד הנפלאים ולמנחיי הפנטסטיים יונתן וירון.

השנה השתחררתי, התרתי חרצובות ונמנעתי מקביעת חוקיות. כיוונתי למצוא את דרכי לפי הרגשה ולא לפי רעיון. כשהתחלתי ציור נתתי לו להתפתח לבד בלי יעד סופי ובלי שעת סיום. לא הגבלתי אותו בעזרת שרטוט, סקיצה או צבעוניות מסוימת. הפסקתי לצייר כשהרגשתי שהספיק. החופש מאפשר זרימה גסה וטבעית בציור. הציור חשוף. ניתן לראות את המצע, את מגע המברשת ואת הפגמים בקו. היופי של הפגמים, של חוסר הסימטריה ושל הצבעוניות הפרועה אהוב עלי במיוחד.

​

'תזכרו שדבר לא שווה בלי קצת סווינג…'(אלה פיצג'רלד ודיוק אלינגטון)

בזמן התהליך גיליתי אהבה והנאה. זכיתי בחזרה בחדוות הציור שחזרה אלי משבתון...

אני מקווה שתהנו מציורי ושאולי הם יאפשרו לכם לא לחשוב.

להיזכר, לדמיין ולשקוע לרגע לנחת.