גוני דגן
העבודה מציגה רשתות תחומות התלויות במרווח אחיד ווידאו המוקרן דרכן ומקבל מגוון אפקטים כגון- פיקסול, ריצוד, פירוק.
בוידאו, דמות נעה המייצרת בגופה צורות אבסטרקטיות ואף מאבדת מאנושיותה לרגעים.
מתוך רעיון להסיר מהדמות את אנושיותה נולד השימוש בטשטוש. הטשטוש שלה משנה את קווי המתאר שלה וכך תומך בהפיכתה לכתם. דבר נוסף שתומך בהפיכת הדמות לכתם הינו ההקרנה דרך הרשתות, מצב שלא מאפשר את יכולת הצופה להיכנס לפרטים.
מוטיב חוזר בעבודה הינו אלמנט המקריות-אי מקריות. מוטיב זה בא לידי ביטוי בעריכה מכוונת שנעשית על אותה דמות שכל הרואים ממנה זה צל אנושי ואף אבסטרקטי, וזהו הכתם הראשון. כתם נוסף שנגלה אליי היה כתם הריצוד שהופיע באופן מתוכנן- לא מתוכנן בין רשת לרשת ומתחבר לתזוזתה של הדמות.
כאשר הוידאו פוגש את הקיר הצופה נחשף ל-מה קורה לדימוי לאחר כל שכבות הרשת. מכלול המניפולציות שעבר גרם לפרטים מקריים מהוידאו להישאר ויצר דימוי נוסף. העבודה מאפשרת זיגזוג בין הלוחות במטרה שלצופים ולמתבוננים תהיה השפעה על הדימוי ויוכלו להכתים בצלם את העבודה.
מתוך מחשבה על מהו כתם, פעלתי לקידום יצירתו.