לירי הרץ
העבודה שלי עוסקת בלולאות.
לא מדובר פה בלולאה הסתמית שמוקרנת על גבי המסך בחלל שלי, אלא על הלולאות האינסופיות שרצות לי בראש.
בעבודה שלי קיים מאגר של מספר סרטי וידאו ומספר קטעי סאונד.
אני מזמינה את הצופה להיכנס לתוך הראש שלי, ולהקשיב למה שקורה בתוכו.
האם הדרך היעילה ביותר להתמודד עם הדברים שאין לך שליטה עליהם היא להמשיך להאמין בשקר הזה שהלולאה הזאת מריצה לך?
האם להמשיך להקשיב יתר על המידה למיקסים שהראש והסביבה יוצרים לך ולנתח לעומק כל צליל שאתה שומע?
הפעולה שמתרחשת בוידאו היא קבועה, אבל איך שהיא נתפסת בעיניי היא זמנית.
קטעי הסאונד שתשמעו בסרטון הם לתמיד. אבל איך שהם נשמעים לכם ולי בראש ישתנו. הם ברי חלוף.
התמה של העבודה היא מאוד מלנכולית למראית העין אך היא אופטימית לחלוטין.
עבורי היא מציגה ומתעדת עבודה עצמית ותהליך.
היא מתארת שינוי וגם קביעות של מצב.
בתהליך העבודה שלי אני מנסה לצבור אומץ, ולהפוך את השדים האלו מתזכורות קבועות לחרדות הכי גדולות שלי ללא יותר מאשר סתם חלום רע.