יעל קליינמן

בשנים האחרונות אני מרבה להתעסק במדיום התחריט בכלל, וחריטה בלינולאום בפרט. תחריט הוא טכניקה של דפוס שקע. התחריט נוצר על ידי חריטה של דימוי על גבי לוח הדפסה. החריטה נעשית בעזרת מכשיר חד הנקרא חֶרֶט, שבעזרתו חורצים את לוח ההדפסה. בתהליך ההדפסה נמרח צבע מיוחד על לוח ההדפסה כך שנשאר רק הצבע שבין החריצים. בעזרת מכבש דפוס, או שיטות ידניות אחרות מצמידים נייר אל לוח ההדפסה, כך שהצבע שבתוך חריצי הלוח מועבר אל גיליון הנייר.

 

החיבור בין המצע, הלינולאום, לבין ״התוצאה הסופית״  והמתח בין השניים מסקרן אותי.  עברתי תהליך ארוך ונסיונות חוזרים לשבור את הגבולות של התחריט, לעבוד עם מצעים, חומרים ושיטות שונות תחת המגבלות והתנאים בהם עבדתי. בתחילת שנה שעברה, עשיתי סדרת הדפסים כאשר אני מתחילה עם חריטה התחלתית, וכל פעם אני חורטת קצת ומדפיסה עד שאני מגיעה לתוצר גמור ושלם מבחינתי.אני חושבת שזה הדבר העיקרי שהוביל לעבודת הגמר שלי.

​

הדימויים העיקריים בהדפסים שלי הם צילומים ופסלים שאני רואה ומעבירה אותך תהליך, זה מתחיל ברישום עם עיפרון על נייר, זה רישום אינטואיטיבי בעל קווים רבים כשהדגש העיקרי הוא על אמוציות ורגשות.  את הרישום החופשי אני מעבירה ללינולאום ומתחילה לחרוט. כמו הציור, צורת החריטה שלי מותאמת לרגשות שאני חווה באותו הרגע, ואני חושבת שניתן לראות זאת רבות.

הצבע היחיד שבחרתי להשתמש בו לתערוכה הוא שחור, על מנת להסב את תשומת הלב של הצופים על החריטה עצמה ועל התנועה שנמצאת בה.

​

בתערוכה יוצבו שלושה הדפסים, כשכל אחד מהם בגודל גיליון והם מכילים בתוכם את עולם הדימויים שלי ואת התחושות הנמצאות בתוכי. לצד ההדפסים, יהיו אנימציות שונות שלמעשה, ״מנפישות״ את ההדפסים מכיוון שהם בעליי דימויים זהים.