גל וינברג
העבודה שלי מדברת על דימוי גוף נשי ומערכת היחסים שלי עם הגוף הנשי. אני נולדתי כבת ומאוחר יותר התחלתי שינוי מין ועכשיו אני בן, ולכן לאורך השנים האחרונות היחס שלי כלפי הגוף הנשי נהיה מורכב.
מטרת העבודה היא לגרום לצופה להיכנס לנעליי ולהרהר את הדרך שבה הוא תופס את הגוף הנשי וליצור תחושת הקטנה לצופה כאשר עומד מול הדמויות המסוכנות והגדולות.
הדמות המרכזית, כלומר האישה, אמורה להוות את הגוף הנשי באופן מאיים ומרשים. בזמן שהפיגורה שלה מראה רזון ושברירות ברובו, היא בו זמנית מראה איתנות רבה.
הדמות השנייה גם כן משחקת על אותו רעיון כי הרי ברור שאין ליצור איתה מגע כי היא דוקרנית אבל עמדתה הנוזלת והשוכבת מראה על קורבנות.
הראשים מחימר משחקים בתור מגנים, שומרים על הנשים בחדר.
העבודה שלי כוללת בה דמות של אישה המורכבת משלד עץ, עליו רשת לול, ועליו רשת יוטה עם גבס. באותו החדר יש את הדמות השנייה הבנויה ממקלות מתכת מרותכים אחד לשני. ברחבי החדר על הרצפה מוצבים פסלי ראשים מחימר.
