אוריין קרפנר
האובייקט המרכזי בתערוכה מורכב על טורסו של בובת ראווה - שמלה עשויה שכבות רבות של עיסת נייר מצופות בלבן שממנה יוצאים חלקים מוקצנים ומנופחים, אובייקטים נוספים המוצבים לצד השמלה עשויים באותה הטכניקה ובעלי עיוותים דומים, וגופי תאורה מקרינים עליהם דוגמה מופשטת של צבעי קשת. גופי התאורה מוצבים מול האובייקטים וחיתוכי שקפים צבעוניים ממוקמים בחוסר סדר עליהם ליצירת תאורה פסיכדלית רב-גונית. גופי התאורה מתעמעמים באיטיות ומעניקים דינמיות לגופים הדוממים.
משנת 2019 אני מצלם ומתעד רגעים ויזואליים אשר מתרחשים במקרה, בעיקר קשתות והשתקפויות. תוצאת שבירת קרני האור מעניינת אותי ומעוררת בי השראה כאשר אני מזהה אותה כרגע מרגש בתוך היום-יום. פעולה זו הפכה במהירות לאסקפיזם בשבילי, הסחת דעת מאירה בתקופה אפלה. כמעט כל יום שעובר מציג בפני רגע שכזה. זהו פרויקט צדדי שמלווה אותי כבר כמה שנים. למעשה, באמצעות פעולה זו מצאתי משהו שאני יכול להתרכז בו, כדי לא להתעסק בעצב או דברים אחרים. עצם החיפוש מוסיף עבורי ציפייה ליומיום, ציפייה של 'האם אתפוס עוד איזה רגע כזה היום'.
אופנה מהווה בשבילי טבע. גדלתי עם אופנה והיא תמיד היתה ותהיה המקום בו אני מתקיים ללא פחדים. העיסוק באופנה הוא המפלט שלי להביע את כל מה שאני חושב או מרגיש.
עם האופנה מגיע העיסוק בגוף האישה, מתוך הערכה ועניין. עם ההתפתחות האומנותית שלי, הדימוי של גוף נשי במידות לא פרופורציונליות השתלט, בין היתר לאור ההתמודדות האישית עם הגוף שלי, והשאיפה לשלמות או שלמות יתר.
השמלה שיצרתי על גבי הבובה צמודה אל גופה וגם מרחיבה ומקצינה את המידות שלה. היא עוברת מחנק אל עיוות מוחלט, כך גם הרגל שלצידה והחפץ הלא מוגדר.
הארת האובייקטים בצבעים מהווה הבנה וגאווה בעיוות, ומאחדת בין הקושי אל הקבלה. בתחילת שנת הלימודים של כיתה י״א קיבלתי את ההזדמנות לעבוד לקראת תערוכת נושא בפעם הראשונה. נושא התערוכה היה ״אור/or/עור״, מיד בתחילת התהליך, ידעתי שאתעסק בהולוגרפיות , צבעוניות, ססגוניות, דוגמנות ואופנה. ציירתי ציור אחד בו דוגמנית בפוזיציה של צילום שער של מגזין, לבושה בשמלה אמורפית, יותר כמו פסל חי מאשר שמלה, ועליה דוגמה חסרת סדר וארגון פסיכודלית מלאה בכל צבעי הקשת. עבודה זו אפשרה לי להביע את העולם והפנטזיות שלי באופן מלא, והובילה אותי אל עבודה הגמר.
בנוסף, התעניינתי והושפעתי מיצירות האומנות של מעצבת האופנה ההולנדית Iris Van Herpe אומנית שמשלבת טכנולוגיה עם תהליכי עבודה של אופנה עילית. ואן הרפן יוצרת שמלות פיסוליות עם השראת ארכיטקטורה בעזרת הדפסים צבעוניים וחיתוכי לייזר שלהם, האהדה שלי לסגנון הייחודי שלה עוררה בי רצון לשאוב ממנה השראה תקופה ארוכה.
