יונתן אהרוני
העבודה עוסקת בחוויה אל מול שינויים בשנה האחרונה דרך אלמנטים שונים מהחדר שלי בבית. אני ממפה את החדר ויוצק אל תוך חפצים מתוכו דימויים, רעיונות ומחשבות שונות.
בחדר שלי, בנישה, בצד ימין מעל המיטה, תלוי מובייל שהכנתי, הוא מורכב מענפים ופרחים מיובשים ומדי פעם אני מוסיף או מוריד ממנו דבר מה. אני מסתכל על המובייל הרבה ונראה שעם הזמן הפסקתי להסתכל עליו כמובייל; קומפוזיציה משונה של ענפים ופרחים, אלא כמקום להסתכל לכיוונו ולחשוב אליו.
הוא מרחף מעלי בזמן השהות במיטה. מהרגע בלילה בו אני עוצם את עיני ומנסה להירדם ועד הרגע בו אני פוקח את עיני בבוקר, המבט הראשון כשאני מתעורר. אני תולה עליו פרחים שתם זמנם ומנסה לאזן. בהמשך למובייל בחדר נוצרה העבודה "עץ משפחה".
עבודת הוידאו "אגדות ראשי הציפורים"; אוסף של זכרונות, חלומות, מחשבות, סיפורים על משפחה ובית, מאחורי קירות החדר ובתוך החדר. עולם של מגזרות נייר, מציאות אלטרנטיבית שצומחת מתוך שולחן העבודה, בדרך כלל בלילה, אחרי ימים ארוכים וניסיונות להירדם. העבודה היא המעבר מהיומיום והממשי אל העולם המקביל אליו.
חלוק הבית הוא מעין הנוכחות של אדם בחדר, שארית הישות שחיה בו. עליו יש דפוסים מטקסטיל פרואני, הדפוס הראשון, על השרוולים, הוא של דמות והיפוכה היוצרות מרחב בתוך ידיהן ומסתדרות בשורה מושלמת עם הקודמות והבאות אחריהן, הדפוס השני הוא של דמויות אשר מחזיקות בידייהן עמודי תווך וכובע לראשן, המהווה להן סכך.
העמודים הקורינתים, שכמו הדימויים הפרואנים משוייכים להיסטוריה רבת שנים, הם עמודי תווך ללובש החלוק, הם נמצאים מתחת לכתובת, מקום חדש. *החיבור בין ישן וחדש נוכח גם בבייתי אל מול חדרי*
העזיבה והחיפוש אחר מקום חדש מעסיקה אותי מאוד ואני סקרן ומפוחד ממעבר. אני מתבונן בפרטים ורגעים בביתי שלא יהיו יותר, אזכר בפעם, במקום ישן.
החלל מאורגן כמו החדר שלי, המיטה בנישה, המובייל מעליה והוידאו לידה. מול הכניסה, שולחן העבודה שלי ולידו מרחף החלוק. המובייל מאחורי שולחן העבודה, נושף בעורפי בזמן יצירה. החלוק תלוי מול הוידאו, הם צופים אחד בשני.
