תלמידי ותלמידות י"ב היקרים שלי,

 

אני זוכר כבר בתחילת הדרך המשותפת שלנו לפני ארבע שנים כמה הופתעתי מהאיכות הקסומה שלכםן, שלא טעמה את כל מה שחשבתי על גיל נעורים פורע חוק. התרגשתי ללמד אתכםן כי הסקרנות לא ידעה שובע, ההקשבה לקבל והשיחה הייתה כל כך מקורית ואינטליגנטית. אם אתם זוכרים, באיזה שיעור זום אחד, עצרתי ואמרתי שאני אוהב אתכםן.

והבנתי בכך את התמצית של חינוך ואת התמצית של האמנות.

​

תערוכת הסיום הנהדרת שלכםן, שיקפה את האופי השכבתי הכה מיוחד שלכםן. 

עבודות רבות ביקשו תשומת לב, מבט מחודד אל הפרטים והקשבה לשקט עוצמתי.

​

עשינו, אני והצוות מאמצים גדולים בארבעת השנים האחרונות, להעניק לכםן את האפשרות להרגיש מוגנות ומוגנים לפרוח. אל מול כל האלימות שמסביבנו, נדמה שדווקא ערכי ההתעמקות, השקט ותשומת הלב הם נר תמיד שצריך לקדש.

​

הטיבה לכתוב עליהם המשוררת זלדה בשיר שלה "בשעה מהורהרת זו". אני מקדיש אותו לכםן :

​

בשעה מהרהרת זו

מנותקת מכל

התענגתי על יפי עלי הגפן –

רק כאשר צל של שלום

שרוי בהרי ירושלים

וקולות יקיצה של צפורים

ותינוקות מקיפים אותי,

ולא בגדתי

ולא דברתי דופי

ואימה חשכה לא כשפה

את חושי –

קולטת נפשי רטט רפה עד מאוד

שעובר בעלים בפגשם

אור של שחרית.

 

לבסוף אני מנצל עמוד זה כדי להודות לכל הצוות המסור והמקצועי במגמה, תודה למנהל דן ולצוות ההנהלה,

תודה לצוות א האדיר – אופיר, אביתר, אבי ואורי, תודה לצוות היעוצי ותודה למחנכים מחנכות.

 

פיטר יעקב מלץ

ראש מגמת אמנות פלסטית חזותית

תיכון ארצי לאומנויות, תלמה ילין.