סלון שקוע / דניאל ברדוגו

​

מידות:

השעון: רוחב- 42  אורך: 84

ספה: 130× 65 גובה- 100

צלופח: 217

כוחב ים: קוטר-  55 גובה- 33

דיונון על רצפה: אורך 95 וקוטר 25

​

הרעיון המרכזי סביב העבודה: סלון ששקע מתחת לים והטבע השתלט עליו אחרי המון זמן. הרעיון פרח מדימוי שממנו התחלתי, דימוי של בית שעולה על גדותיו. לקחתי השראה מחייזרים ויצורי ים למיניהם והתחלתי בלקשר חומר לטקסטורת יצורי מעמקים. סלון הוא בעצם המקום המרכזי בבית, שלרוב בו מתכנסים אנשים לפעילות משפחתית היוצרת חיבורים רגשיים בין אנשים. לקחתי מרחב זה ונתתי לו אלמנט נטוש, שמוסף בו את אלמנט הזמן, המתבטא בשעון ובאלמוגים הלבנים שהשתלטו על האובייקטים. בחרתי שהטבע על האובייקטים יהיה בצבע לבן, כיוון שאלמוגים לבנים הם לרוב אלמוגים מתים.

 

ההצבה בחדר מושפעת מסלונים רבים שביקרתי בהם, והשעון שבחרתי זהה לשעון של סבתא שלי. שעון לוקח את מחשבת הצופה למקום מאוד ישן ונוסטלגי. בחרתי לעשות את גוף השעון מזוהה לא כמו שאר האובייקטים כדי להדגיש את מוטיב הזמן. בחרתי לצבוע את הקיר בצבע אפור כדי להדגיש את הלבן באובייקטים. הנברשת, המושפעת ממראה צלופח ושאר חסרי חוליות. בחרתי להדגיש זאת דרך שימוש בסיליקון לציפוי החלקי זכוכית על מנת לתת לצלופח מראה שקוף. השתמשתי באופי של הסיליקון כמו אצל מדוזה, התנהגות החומר דומה לגלי כמו בגופם של יצורים ימיים. הרעיון של בית שעולה על גדותיו ונמצא לאחר שנים רבות בא לראשונה ממקום רגשי של התפרצות רגשית, ושינוי קיצוני המתחולל בשינוי אינטימי זה רעיון שעורר בי עניין.

 

הספה במקורה הייתה ספסל שדוד שלי בנה לפני יותר מעשור, עליו פיסלתי בקצף פלוריתן, אותו ציפיתי בשכבות גבס ופסלתי אלמוגים בפלסטלינה, קליי, ודס. את הסיליקון פיסלתי בשכבות על מנת ליצור מגדלים, וקוצים על המנורה התמנונית. אופן העבודה מאופיין בשיטת עבודה אינטואיטיבית וספונטנית ועשיתי שימוש בעיקר בטקסטורות שעוררו בי סקרנות. על הרעיון פרץ מסרטי חיזרים מסרטי דוקו על יצורים ימיים, בחזות שני דברים אלה יש תחושה של משהו על טבעי ומנותק מהמציאות היומיומית שלנו.