תיאו סליבניק

To play, press and hold the enter key. To stop, release the enter key.

press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom

״Swingin' By"

מדיה משולבת: פחם, טושים, עריכה דיגיטלית, סאונד, וידאו, הדפסות 70*100 ס״מ.

 

בשנים האחרונות התעמקתי וחקרתי את עולם הג'אז על ידי הקשבה מרובה למוזיקה, צפייה בהופעות, התנסות בנגינה, קריאה וצפייה בתכנים דוקומנטריים שנכתבו על מוזיקאים פורצי דרך בתחום. דבר שיצר אצלי עניין וסקרנות אומנותית והתחלתי לצייר בפחם פורטרטים מתוך צילומים של אגדות ג׳אז תוך כדי חיפוש דרך להעביר את החוויה האישית שלי מהמוזיקה שלהם לנראות ויזואלית על ידי שינוי הקומפוזיציה, הקונטרסט וההבעה.

 

כמו כן יצרתי כרזה להופעה בתוכנות עריכה גרפיות. הפוסטר מסמל הופעה אוטופית של גדולי הג'אז שלא התקיימה מעולם ואף לא תוכל להתקיים. העריכה הדיגיטלית מאפשרת חיתוך, חיבור מהיר ושינוי פרופורציות בקלות יחסית, ההתנסות בה נתנה לי את הרעיון לעבודה כולה - עיסוק בחיבורים.

בכרזה יש שילוב של ציור מסורתי (פחם על נייר) עם מדיה דיגיטלית תוך יצירת קולאז׳ מחלקי הציורים השונים.

 

במקביל התנסיתי בחיבורים של כמה דיוקנאות לכדי עבודה אחת, בדומה לשילובים המוזיקליים שנוצרים בין המוזיקאים השונים כשהם מנגנים ביחד. ניסיתי להקביל את ההתרחשות לעולם הויזואלי שלי בצורה שאינה בהכרח נאמנה להתפתחות הג'אז במציאות - כשהקו הויזואלי הוא המנחה.

בהמשך ניסיתי להעביר את מה שאני מרגיש כשאני מקשיב או צופה בהופעה, ובשביל זה השתמשתי בחלל התערוכה באמצעים כמו ציור בפחם ישירות על קיר, שיוצר תחושה רכה ואפלולית, ופס לד אדום שמאזכר שילוט שהיה נפוץ במועדוני ג'אז ברחבי העולם (לדוגמא במועדון הויליג׳ ואנגרד בניו יורק) כדי לנסות להעביר את התחושה של מועדון ג'אז בניו יורק בשנות החמישים.

 

בתהליך העבודה השתמשתי בציורי הפחם וחיפשתי דרך להפיח בהם חיים בעזרת המדיה הדיגיטלית בצורת אנימציה על ידי יצירת חיבורים בין חלקי הציור השונים, לדוגמא החלפת ידי הנגנים.

לאנימציה הוספתי קטעים מוזיקליים של האמנים שציירתי, שתרמו גם לאווירה הכללית של מועדון שרציתי להעביר בתערוכה וגם יצרתי בעזרתם חיבורים נוספים בין המוזיקאים כאשר אני לא חייב להיצמד תמיד לאמת ההיסטוריות ואני מערבב בין המוסיקה לבין הדמויות המצוירות, כפי שדיזי גילספי מנגן את הצלילים של מיילס דיוויס ונינה סימון שרה בקולו של דיזי.

 

גם בספר האומן היה לי חשוב להמשיך וליצור עוד אפשרויות שונות שבהן חיבורים בין המוזיקאים שציירתי. באמצעות הפורמט של הספר הקורא מוזמן להשתתף ביצירת החיבורים.