פירות ארגמן
עבודת וידאו ופרחים מיובשים
פירות ארגמן
הדם יחלחל לאדמה ופירות ארגמן
בטעמם המתכתי יפרצו ויבשילו.
מיצם עשיר ועסיסי למראה, מפתים ומספקים רק את צמא האבודים.
אך כשטעמם יחלחל על לשונם יתגעגעו לרעב.
כאשר המיץ יתפשט ויזרום בעורכיהם
שריפה ופחד
רחמים יכו שורש.
כי את הצמא סיפקו, את רעבם מילאו
אך מהפרי כוח לא יכלו לקבל.
בפירות הארגמן אין דבר מלבד יופי
בעבודתי, הבעתי דימוי ויזואלי לשיר ״פירות ארגמן״ שכתבתי. השיר עוסק ברעיונות רבים ואישיים, לרצון שלי ליצור עבודה שיתופית ולאהבתי לאומנות. לאחר הכתיבה , הקראתי את השיר בפני חברים ואספתי את הדימויים והרגשות שעלו. לאחר קריאתו לאחרים דימוי עלה לראשי והלהיט אותי לקיימו באופן ויזואלי, ובמדיום הווידאו בו עסקתי מחשבתית ומעשית בשנים האחרונות.
האווירה השוררת בווידאו היא אווירה ניגודית, מצד אחד יש מזג אוויר נעים ושמשי שמלטף את דימוי הרימון. ומהצד השני הברוטליות המתבטאת בחתיכת הרימון וביתורו. בווידאו יש את המוטיב של הרימון, אשר לה פרשנות חוזרת של ״פרי הארגמן״ וששימש אצל רבים כאל מטאפורה למיניות, לאלימות ואף לתפיסה עצמית של מגדר.
הפרי לרוב נתפס כ״האני״ והסכין כאיזשהו חיבול עצמי, עקב כך שהדמות שגם מלטפת את הפרי היא גם זאת שחותכת אותו, מבתרת אותו ומנצלת אותו עד תום מיצו.
הפסקול המלווה את הדימוי נכתב בשיתוף עם חברי במיוחד למטרה זו, ומתוך יחס ישיר לנרטיב המסופר. בפסקול יש שימוש בקונטרבס, שנותן ממד של כובד עוצמה וברוטליות לדימויים. בעוד הכלי השני המלווה את הווידאו זה פסנתר, אשר נותן תחושה קלילה זריזה ועדינה. השימוש בשני הצלילים המנוגדים האלה נועד להעצים את הקונפליקט החבוי ביצירה.
התהוות העבודה החל מיד לאחר ששמעתי את חוות הדעת הראשונה של חברה, ולאחר שמיעה של משמעויות נוספות התלקחה בי האש ליצור את העבודה והיה לי ברור מיד איך אני רוצה שהיא תיראה, לאחר שצילמתי את הדימויים עם חבר נוסף שהיה לעזרה עצומה גם מהתהליך הרעיוני וגם מבחינה אומנותית ונרטיבית של העבודה, הגעתי למושב העריכה ומיד ניסיתי להבין איך אני רוצה שהעבודה עצמה תישמע, במן ישיבת צוות עם הקונטרבסיסט (שבמקרה הוא גם אותו חבר ש-איתו צילמתי את הווידאו) והפסנתרנית יחד התגבש כיוון ומוטיבים מוסיקליים שראינו לאט אט איך אנחנו מלבישים אותם כדי להעצים את הווידאו והשיר עצמו.